ליצנות רפואית זה בדיוק מה שעשיתי משנת 1997 ועד 2001 ובכלל לא ידעתי שאני עושה זאת, לא ידעתי לתת לזה שם. ואז, מתישהו בשנת 2001, אני שומע ברדיו, בגלי צה"ל, תכנית של אברי גלעד. במהלך התכנית הוא מעלה רופא משיר"ם, שירות רפואה משלימה מבית החולים אסף הרופא שעומדים לפתוח קורס חדש, מחזור חדש, מחזור ראשון בתחום ליצנות רפואית. הוא מסביר לי כי על פי מחקרים בעולם הוכיחו כי ההומור מסייע למערכת החיסון לייצור ושחרור אנדרופינים למח וכך זה עוזר לאדם. בנוסף לטיפולים הקונבנציונליים ולעתים גם כימותרפיים, וישנם אחוזי הצלחה גבוהה מאד מאנשים שצוחקים בנוסף לטיפולים הקשים שהם עוברים.
הוא דיבר על ילדים חולי סרטן ובזמן הזה אני כבר ליצן ומופיע בעזר מציון ואני יודע שאני עושה טוב רק אין לי שם לזה, אין הוכחות מדעיות לזה. ואני בעזר מציון עם ילדים חולי סרטן ומשמח ומגיע אחת לשבוע, לפעמים פעמיים בשבוע, לפעמיים אחת לשבועיים, מתי שקוראים לי. אמרתי וואו, תשמע יניב, זה זה, זה אני, זה מה שאני עושה. וניגשתי. היה טררם גדול, הגיעו כל כך הרבה קולגות שלי ו 80 אחוז מהם שמעו את הסילבוס ואת היום פתוח הזה ואמרו מה, נלמד לעשות צורות מבלונים, מה, נלמד להתאפר, ילמדו אותי איך לדבר ואיך לפנות לילדים?
אני כבר עשר שנים בתחום, מי יכול ללמד אותי משהו חדש? ובאמת, כולם פשוט עשו פרסה ויצאו מהמקום. ואני נשארתי. אתי נשארו אולי שניים מהתחום וכל מי שהיה המחזור הראשון של ליצנות רפואית ב 2001 או 2002 היה לא מהתחום אלא מתחומים נושקים של פארא רפואי, כמו פסיכותרפיה, כמו שחקנים שרצו תחום חדש. ולמדנו. למדנו הרבה. למדנו איפור, למדנו בלונים ולמדנו את הפסיכולוגיה והגיע אבי תורת הליצנות הרפואית ללוות אותנו בקורס – דוקטור פאץ' אדמס מארצות הברית, הוא הגיע עם עדה של ליצנים רפואיים והפכנו את בית החולים לקרקס. אני עוד זוכר, שביום טקס הסיום של הלימודים הייתי מאושפז, אני לא אשכח את זה, באסף הרופא.
עזבתי את המחלקה, כולם התחפשו והיה להם דמויות, אני יצאתי עם החלוק והעמוד של האינפוזיה, מחובר לאינפוזיה, והלכתי לטקס סיום. וכולם אמרו לי וואו, איזה תחפושת, איזה תחפושת מקורית. אמרתי להם חבר'ה, אני באמת מאושפז פה, זה לא צחוק. ועשינו טקס סיום והפכנו את בית החולים לקרקס, מלא ליצנים רפואיים. דבר אחד אני יודע בחיים שלי, אני יודע שיש הרבה מאד דברים שאני לא יודע. הודיתי לקדוש ברוך הבא שנטע בי את היכולת לקבל ובעיקר להקשיב לאנשים אחרים.
פילוסופיית האף האדום
ישנה פילוסופיה שלמה מאחורי האף האדום, האף האדום מוגדר המסיכה הקטנה בעולם וברגע שעטית אותה - נעלם האגו. ואם הצלחת בכך, בראבו - אתה ליצן. וזו הדרך להיות ליצן רפואי. לא משנה שמצביעים עליך, לא משנה מה אומרים עליך, אתה יש לך תפקיד אחד בעולם והוא לשמח לבבות בכל אשר תלך. אתה מצחיק, אתה מביא שמחה, אור ובריאות לילדים חולים, ולמבוגרים וגריאטריה ועם פיגור ועם חולי נפש ועם אוטיזם קשה ובינוני והילדים שמוזנים דרך הבטן ומרותקים למיטות ובעצם אתה מגיע למוסדות כאלה ואתה מופיע מול הצוות כי הילדים בכלל לא מתקשרים, הם צמחים – אתה משמח את כל מי שנמצא ואתה מבין שאתה עושה טוב וזה הפך להיות דרך חיים.
החתונה שלי היתה עם 600 אפים אדומים לכל האורחים. הרב שהשיא אותנו היה עם אף אדום, זה היה התנאי שלי. ביקשתי ממנו והוא קיבל אישור מהרב שלו והוא היה עם אף אדום. אני ואשתי עם אף אדום תחת החופה, חמי, חמתי, אמא שלי, אבא שלי, האורחים – כל כולם עם אף אדום. כל המחזור של הליצנות רפואית שסיימתי שנתיים לפני הגיעו ועשיתי קטע ליצנות קלאסי כי התחתנו ביום נישואין של חמי וחמתי והקדשתי להם קטע ליצנות קלאסי שעשינו בטקס הסיום.
מקום ההומור בחיינו
פאץ' אדמס, אבי תורת הליצנות הרפואית, למדתי ממנו המון וקיימתי הרצאות בתחום הזה של ליצנות רפואית למבוגרים. יש לי רזומה של 23 שנים בנושא של שמחה, הענקה, בריאות ואהבה. היום יודעים מה זה ליצנות רפואית, היום יודעים ומבינים שרוב המחלות מגיעות מדכאונות אז באנו הפוך על הפוך, רתמנו את ההומור לשורותינו. נשיקות ואהבה עד הפעם הבאה