רילוקיישן להולנד אמסטרדם

אם יש לך דרכון אירופאי - אתה המלך, או המלכה - של הולנד, לפחות בכל מה שקשור לרילוקיישן. לא צריך ויזה, לא צריך ספונסר ולא צריך להתחנן לשגרירות. 

אבל, זה לא שאתה נוחת בסכיפהול ומקבל מפתח לדירה בתעלה עם אופניים ארבע על ארבע צמודים. גם פה יש שלבים, ויש לא מעט מה לעשות. הנה כל הצעדים שתצטרכי כדי להגר להולנד, מהנחיתה ועד שהילד שלך יסתובב עלייך אם תגידי לו בוקר טוב אחרי 11.59.

לא רילוקיישן אלא שנה ירוקה

לפני שאנחנו צוללים לכל הסעיפים, ה BSN, ביטוח בריאות וכתובת מגורים - עצרו רגע בצד. שחררו את המילה ״רילוקיישן״ מהראש ופנו מקום למושג חדש - שנה ירוקה.

שנה ירוקה זו לא התחייבות, לא קריירה חדשה, לא הגירה ולא מבצע צבאי. זה כולה לבדוק את השטח, לנשום את האוויר הנקי (והקפוא), לרכב על אופניים בגשם ולגלות שחניה באמסטרדם יכולה להיות עסק יקר מאד (כ 8 אירו לשעה).

שנה של התנסות. שנה של לגלות את הסופר המקומי (היין, אלברט היין), להתרגל לריח המריחואנה בכל פינה, לסקור את המסעדות הישראליות המקומיות ולטעום את מנת האגז בנדיקט האלוהית במסעדת פלורנטין.

להבין שאין דבר כזה מזג אוויר קר, יש לא מספיק שכבות. לחטוף קללות מרוכבי אופניים בהולנדית ובעיקר בעיקר; להתרגל לשקט, לשלווה ולרוגע אשר יחבקו אתכם בכל פינה באמסטרדם.

זו שנה שבה הדירה בארץ בהקפאה או מושכרת - לא למכירה. זו שנה שתעבדו בזום, אולי בפרילנס. והילדים? ירקמו חברויות חדשות וידברו הולנדית שוטף, ללא מבטא - עוד לפני שתספיק להבין מה ההבדל בין חויה מורחה לחויה מידאח.

ואתם? תגלו בעצמכם שכשאתם משנים את הסביבה בה אתם חיים אתם מתחילים לעבור תהליך אשר ישפיע על תהליכי המחשבה שלכם בראש לכיוון חיובי ובריא יותר וכתוצאה מכך איכות החיים שלכם תעלה פלאים. 

אז אל תקראו לזה רילוקיישן. זה גדול מדי, כבד מדי, מחייב מדי.

שנה ירוקה - שנה בה בחרנו, לשנות אווירה ולטעום תרבות אחרת. שונה. רגועה יותר, פשוטה יותר, בלי שופוני ועם הרבה אנשים שמחים בכל מקום אשר תלכו.

לכו תדעו, מקסימום ימצא חן בעיניכם ותחליטו להשאר.

שלב ראשון: קודם כל תירגעי

נחתתי בסכיפהול עם תיק גב, ג’קט עבה ופרצוף של ״יא אללה, אני מתחיל חיים חדשים״. 

מהרגע שכף רגלי דרכה על הרצפה ההולנדית הבנתי שהרילוקיישן לא באמת מתחיל בפוסט בפייסבוק, אלא בכאבי גב מהגרירה של המזוודה ובגשם שנוחת עליך מהצד. והקור, אוי אבא, הקור.

הדבר הראשון שתפס אותי זה השקט. אפילו החבר'ה שעובדים בסלילת הכביש דיברו ביניהם ולא צעקו. בלי רעשי צופר צורמניים, עיר נטולת צעקות, קללות ונהגים עצבניים. רק רכבות, אופניים, וונדלפארק, סטרופוואפל וירוק, הרבה ירוק בעיניים.

אז נכון, יש לי דרכון אירופאי - אבל זה לא אומר שמישהו חיכה לי בשדה עם מפתחות לדירה ונשיקה על המצח. לא. אתה נוחת, ואתה לבד. צריך להתחיל להזיז עניינים: איך מגיעים למרכז, היכן קונים סים זול (רמז: לא בחנויות המזכרות) ולהתחיל לחפש דירה.

בתור ישראלי, היה לי דחף לסמן וי על הכול ביום אחד אבל למדתי לעצור. להירגע. לטייל קצת, לתת לגוף ולראש להסתגל. להתבלבל, להתמצא ולהבין. רילוקיישן להולנד, למדתי, מתחיל קודם כל מבפנים.

בהתחלה, הרגשה מוזרה של מקום חדש עוטפת אותך מכל הכיוונים. אני מוצא את עצמי הולך ברחוב ומקבל ברכות בוקר טוב מעוברים ושבים מחוייכים שאיני מכיר. ריח הגשם מתערבב עם ריח  המריחואנה וצחקוקי ילדים בג'יבריש שתשמעו בסראונד בכל פינה. 

הרגשת התייר לאט לאט נמוגה ואני, התחלתי, שוב, לדבר לעצמי - אתה לא בחופשה רמי, אלה הם החיים החדשים שלך.  

ולא, זה לא קורה ביום. צריך לנשום, לשחרר את הפוסט טראומה שאנו רגילים מארץ הקויידש  ולהתמכר לשקט, לרוגע, לשלווה ולמהדורות חדשות המדברות על פרה שתקועה באמצע הכביש מבלי שיש אפשרות לעשות משהו.

שלב שני: איך מחפשים כאן דירה או מה זה Funda

שלושה דברים האדם צריך. משהו ללבוש, משהו לאכול ומקום לשים את הראש. מה ביקשתי בסך הכל? לשכור דירה קטנה במחיר מופקע? 

גיליתי, בדרך הקשה - שכמוני יש עוד עשרות אלפי אקספטים מכל רחבי העולם. על כל דירה תמצאו כאן 100 קופצים, ולא, אני לא מגזים. נסו לתאם בעצמכם Viewing (סקירת הנכס) ותבינו.

זו, זו הסאגה האמיתית של תהליך הרילוקיישן. זה עקב האכילס שפשוט מוציא מדעת. שוק הדירות באמסטרדם גרם לי להבין כמה טוב היה לי בבית. 

ניסיתי לחפש לבד דרך אתרים כמו Funda ו Pararius אבל מהר מאוד הבנתי שמה שמפורסם שם - או כבר הושכר, או שמבקשים עליו כליה. מה שכן עבד לי באמת, זה לפנות למשרד תיווך מקומי, ישראלי הולנדי, המתמחה בזרים. הם הבינו אותי מיד, את ההומור, את המצוקה ואפילו את הצרכים המוזרים שלי כישראלי גאה.

הם עזרו לי להבין באיזה אזור הכי טוב לי לגור, לפי התקציב והרכב המשפחה וכיוונו אותי לשכונות כמו דה פייפ, אמסטלפיין ואפילו זוויד. הם גם הזהירו אותי מכל מיני הצעות שנשמעות ״טוב מדי מכדי להיות אמיתיות״ (והיו הרבה כאלה). עזרו לי להכין את התיקייה הדרושה - מסמכי הכנסות, תעודות ועוד תעודות והסבר על מי אני מה אני, מי אני, מה אני, מי אני מה אני מה, מה, מה. 

הודות להם, הצלחתי למצוא דירה מקסימה תוך פחות משבועיים - עם חוזה מסודר שאפשר לי, סוף סוף, להירשם בעירייה ולקבל מספר BSN. אני  ממליץ עליהם בחום, בעיקר אם אתם לא בעניין של לשבור את הראש או לחיות על מזוודות חודשיים.

כל החלטה על מעבר למדינה חדשה, במקרה של משפחות, דורש הכנות קצת יותר יסודיות. במקרים אלו אפילו גם רצוי שמישהו מבני הזוג יגיע קודם לאמסטרדם על מנת לבצע את כל הסידורים של מציאת הדירה ובתי הספר, על מנת שלשאר המשפחה תהיה נחיתה יותר קלה. הרווקים פשוט יכולים לעלות על אוטובוס אווירי ולומר שלום, באתי. 

שלב שלישי: רישום בעירייה - היום בו אתם הופכים הולנדים

אחרי שמצאתי דירה באמסטרדם וחתמתי על חוזה, השלב הבא הוא להירשם בעירייה ולקבל מספר BSN,  מספר זהות הולנדי שכל החיים פה סובבים סביבו. 

נכנסתי לאתר של Gemeente Amsterdam, מילאתי פרטים, העליתי מסמכים, ו

קבעתי תור לרישום. זמן ההמתנה היה קצת יותר משבוע, שזה נחשב מהיר יחסית.

ביום הפגישה הגעתי עם כל הטופסולוגיה שהכנתי מראש: דרכון בתוקף, חוזה שכירות מודפס, טופס אישור מבעל הנכס שאני שוכר ועותק מודפס של טופס ההזמנה לתור - כן, גם את זה רצוי להביא.

ההגעה עצמה הייתה מאוד מסודרת. לקחתי מספר, חיכיתי כמה דקות, ואז קראו לי לעמדה. הפקידה בדקה את המסמכים, הקלידה הכל למערכת, ובסיום התהליך הודיעה לי שהמספר האישי שלי, BSN, יישלח אליי בדואר תוך מספר ימים.

כמה ימים לאחר מכן באמת קיבלתי את המכתב הרשמי. רגע קטן אבל משמעותי - מרגע זה, אני רשום כתושב באמסטרדם. זה שלב שמרגיש טכני, אבל הוא מסמל את תחילת החיים האמיתיים פה. אני כבר לא תייר, אני חלק מהמערכת, אני הולנדי. ממש שקלתי ברצינות לשנות את שמי לרמי ואן דה מועלם.

שלב רביעי: פתיחת חשבון בנק

אחרי שהתקבל בכבוד מלכים, מספר ה BSN רצתי כאחוז דיבוק לפתוח חשבון בנק הולנדי. לא מתוך התלהבות מיוחדת לבנקים, אלא כי פשוט אי אפשר לחיות פה בלעדיו. זה לא מותרות אלא חובה. 

ללא חשבון בנק מקומי לא תוכל לשלם שכר דירה, לא לעשות הוראות קבע, לא לקבל משכורת, לא להירשם לביטוח בריאות וגם לא תוכלו לקבל או לשלם באמצעות אפליקציית Tikkie, המקבילה לביט הישראלית.

אז עשיתי את מה שכולם עושים: גיגול קצר של בנקים באמסטרדם וקיבלתי מיד רשימה מלאה. והתחלתי להשוות. יש לא מעט אופציות - ING, ABN AMRO, Rabobank, Bunq ואפילו כמה דיגיטליים יותר. בסופו של דבר הלכתי על ING כי, לומר את האמת הסניף הכי קרוב למקום שאני קורא לו בית.

אין על ההולנדים האלה, יעילות זה שמם האמצעי. בתוך הליך קצר שכולל אימות העליתי את כל המסמכים באתר הבנק, כולל סלפי וחתימות - הכל דיגיטלי אונליין מההתחלה.

לאחר שלושה ימים קיבלתי מייל עם אישור פתיחת החשבון, יומיים לאחר מכן הגיע בדואר כרטיס הבנק ולמחרת גם הקוד הסודי הגיע, בנפרד, כרגיל. ההרגשה כשקיבלתי את הכרטיס בדואר? כמו לקבל תעודת זהות שנייה - אבל עם שבב EMV.

מאותו רגע, אני בעננים. קיבלתי IBAN, חיברתי את זה לאפליקציה, ופתאום אני מסוגל לשלם בנגיעה כמו כל הולנדי כשר למהדרין. אפילו נהניתי ללחוץ על הכפתור הזה בקופה. זה אולי נשמע מוזר - פתיחת חשבון הבנק היוותה בעבורי את אחד מהרגעים הכי משמעותיים ברילוקיישן. סוף סוף אני אחד מהמערכת.

נכס
במידה ויש לכם את ההון העצמי הנדרש (100%) תוכלו לרכוש דירה באמסטרדם ולהתגורר בה בעצמכם. כך תחסכו את עלויות השכירות ותוכלו לחיות ללא דאגות לגבי הוצאות חודשיות קבועות בכל הנוגע למשכנתא/שכירות וכו'. 

אם כבר אתם כאן הכנסו לפונדה, האתר ההולנדי המקביל ל Yad2 הישראלי, שם תוכלו לנווט בין כל הנכסים החמים בשוק. סמנו את מה שמעניין אתכם וצרו אתי קשר.

שלב חמישי: ביטוח בריאות 

אם יש שלב שבו תרגישו שהטיול שלכם כתיירים נגמר - זהו רגע ההתמודדות עם ביטוח בריאות בהולנד. אין קיצורי דרך ואין יהיה בסדר. ברגע שנרשמת בעירייה וקיבלת BSN, אתה מחויב בביטוח בריאות תוך ארבעה חודשים - לא בגדר המלצה.

אז איך זה עבד אצלי?

אחרי שקצת התאוששתי מהבירוקרטיות של העירייה והבנק, נכנסתי לאתר  Independer.nl – מנוע השוואת מחירי ביטוח, תנאים, שירותים נלווים וכל מה שצריך לדעת על ביטוחי בריאות.

יש כמה חברות בולטות בשוק כמו Zilveren Kruis, VGZ, Menzis ו־CZ, רובן ככולן, פחות או יותר, מציעות את אותו כיסוי ביטוחי בסיסי (הקבוע בחוק). ההבדל הוא במחיר ובתוספות כמו טיפולי שיניים, פיזיותרפיה, פסיכולוג וכדומה.

בחרתי חבילה בסיסית עם תוספת קטנה לשיניים (בכל זאת, גנים ישראליים), מילאתי פרטים, הזנתי את   מספר ה BSN שלי וזהו אני מבוטח. התהליך כולו לקח רבע שעה. בלי נציג טלפוני, בלי פקסים ובלי מוזיקת המתנה. פשוט וקל.

מהרגע הזה אתה מרגיש סוג של "חוקי". יש לך ביטוח בריאות, כרטיס מגנטי חדש בדואר, וגישה לאפליקציה שדרכה אפשר לקבוע תורים, לבקש החזרים ולעקוב אחרי מה ששילמת.

טיפ חשוב שלמדתי: חבל לדחות את השלב הזה. מעבר לעובדה שזה חובה, קנסות על אי ביטוח מתחילים להיערם, ואף אחד לא רוצה לשלם קנסות שיכלתם להימנע מהם.

בקיצור: ברוכים הבאים לעולם המבוגרים. עכשיו כשיש לכם ביטוח – אתם הולנדים כשרים למהדרין.

שלב שישי – מציאת עבודה (או הקמה של עסק)

מזל טוב, התקבלת לעבודה, בין אם כשכיר או עצמאי - אם חשקה נפשך בעבודה בהיי טק חפש בלינקדאין, אם בא לך לפתוח עסק של פלאפל טבעוני מכוסמת - לך על זה. רק תזכור, כעצמאי תצטרך להירשם בלשכת המסחר (Kamer van Koophandel – KvK), לפתוח מספר BTW (מע״מ), ולהתיידד עם רואה חשבון הולנדי, עדיף כזה שמבין עברית.

אני אישית הלכתי על האופציה של עצמאות - המשכתי לעסוק במה שעשיתי גם בארץ, רק הפעם בגרסה הולנדית. קבעתי תור ב-KvK (זה חובה כי אחרת לא תותר כניסתכם), והגעתי ביום המיוחל עם הדרכון, כתובת המגורים, BSN והכי חשוב תיאור תמציתי של המקצוע ממנו אני מתפרנס. לא צריך מצגת, רק הסבר פשוט: אני נותן שירותי תמלול, בניית אתרים, קידום אורגני וכו'. הם שאלו כמה שאלות, תייקו הכל, גבו ממני 75 יורו – וזהו, הייתי רשום כעסק.

תוך דקות קיבלתי מספר KvK, אחריו גם מספר BTW (מע"מ), והפכתי רשמית לעוסק מורשה הולנדי. באותו שבוע כבר שלחתי את החשבונית הראשונה שלי באירופה והרגשתי גבוה יותר מנפוליאון, לא בהרבה.

מי שמעוניין דווקא לעבוד כשכיר הדרך מעט שונ

ה: שולחים קורות חיים, מחפשים במשרות ייעודיות לזרים, נפגשים לראיונות (הרבה מהם בזום), והרבה פעמים מתחילים בעבודה זמנית או חלקית. היתרון הגדול הוא שההולנדים מדברים אנגלית שוטף והם מאוד פתוחים למהגרים מקצועיים.

כך או כך, ברגע שאתה עובד כאן, אתה בפנים. משלם מסים, מבוטח, חוקי, והכי חשוב מרגיש שייך. זה השלב שבו אתה כבר לא ״ישראלי שגר באמסטרדם״ – אתה פשוט הולנדי.

שלב שביעי: מסגרות חינוך הולנדיות או יהודיות לילדים

עוברים עם ילדים? השלב הבא כנראה יגיע די מהר: מסגרות חינוכיות, הולנדיות או יהודיות. כי גם אם הילד שלכם מתוק, חכם ואוהב לצייר חדי קרן על הקירות הוא לא יכול להישאר בבית כל היום, וגם לכם לא תזיק קצת אוויר.

מערכת החינוך ההולנדית מסודרת, מאורגנת ומחולקת לפי גילאים, עם מעבר הדרגתי וברור. הנה המבנה הבסיסי:

גילאי 0-4: מעונות יום ופעוטונים (Kinderdagverblijf) - פרטיים, בתשלום לפי הכנסה.

גילאי 4-12: בית ספר יסודי (Basisschool) - חובה מגיל 5, אבל רוב הילדים מתחילים בגיל 4.

גילאי 12-16/18: חטיבה ותיכון (Voortgezet Onderwijs), עם מסלולים שונים לפי יכולות (VMBO, HAVO, VWO)

רוב הילדים רוכבים באופניים לבית הספר. גם אם זה מרחק של 10 ק"מ, בשמש, בגשם, בשלג ולמעשה בכל מזג אוויר. רכיבה על אופניים מקנה לילדים עצמאות מגיל מאד קטן, וכל זאת מבלי לדבר על מה זה עושה להם לשרירי הרגליים.

אני אישית בחרתי לרשום את הבן שלי למסגרת הולנדית מצוינת בשם ISA - International School of Amsterdam. מדובר בבית ספר בינלאומי פרטי מהמובילים באירופה, עם תוכנית לימודים ברמה גבוהה באנגלית, צוות רב־לאומי ותלמידים מכל העולם. מתאים במיוחד למשפחות שמעדיפות לימודים בשפה גלובלית וסביבה פתוחה.

מצד שני, יש גם מסגרות יהודיות מצוינות. הבולטת שבהן היא Rosj Pina, בית ספר יהודי הפועל תחת המועצה היהודית באמסטרדם, בשילוב לימודי חול וקודש, זהות יהודית ותרבות ישראלית - כולל חגים, עברית וחומש בשיעור שלישי.

כך שבין אם אתם בוחרים בכיוון כללי או יהודי - יש בהולנד אופציות איכותיות לשני המסלולים, וזה לגמרי תלוי באופי המשפחה ובמה שתרצו לשמר מהבית.

שלב שמיני: הירשמו ללימודי הולנדית - חינם בבתי הספר של עיריית אמסטרדם

דוברי אנגלית יסתדרו כאן נהדר - רוב האנשים כאן דוברים אנגלית רהוטה. אך, במידה ותרצה להיטמע באופן מוחלט מבחינה חברתית: לעבוד, להתנדב ולהתחבר לשכנים ואנשים הסובבים אותך ותוך כדי להרגיש בבית - למידת השפה ההולנדית היא לא מותרות, היא חובה.

למה השפה חשובה:

למידה של שפה מקומית לא רק פותחת דלתות אלא משמשת גשר וירטואלי ליצירת קשרים אמיתיים ולא להיות להשאר במשבצת התייר לנצח.

כמו כן, ישנו חוק איחוד (Inburgering Act) שמחייב את למידת השפה ההולנדית, לצד הבנה של החברה והתרבות המקומית - כולל מעבר מבחני שפה ברמות A2‑B1 במשך שלוש שנים מרגע הכניסה למדינה. 

בסביבה בינלאומית היכולת לדבר הולנדית נותנת יתרון. כשאתם פותחים בשיחה עם מקומי היא תהיה שונה לחלוטין בהולנדית מאשר באנגלית. ההולנדים מאד מעריכים את הזרים שלומדים את השפה המקומית ומראים את זה בהתפעלות יוצאת דופן כל הזמן, בקטע טוב כמובן.

למידת שפה חדשה זו הדרך להכיר כל תרבות ומנהגיה. מושגים כמו gezelligheidאו סיומות קטנות כמו -je (vriendje, biertje) עוזרים להבין את הרוח ההולנדית, לא רק דרך מילים אלא דרך הרגלים ונימוסים.

התחלתי בקורס חינמי דרך עיריית אמסטרדם - שני שיעורים בשבוע, כמעט שלושה חודשים. זה נתן לי את היכולת הבסיסית לקרוא הודעות רשמיות מהממשלה ולהבין מה כתבו לי מהרשויות והגן של הילדה. אחר כך הצטרפתי לקורס ערב מתקדם שמתמקד בשיחה, עם תרגול ופעילויות חברתיות. 

הדרך הנכונה היא לא לוותר לעצמך, להמשיך ולדבר בהולנדית גם עם טעויות, גם עם מבטא זר. ההולנדים מלאי סבלנות וישמחו לתקן ולעזור לך להבין טוב יותר את השפה שכרגע נשמעת כמו מישהו עם גחל בוער בפה שמנסה לדבר.

הולנדית היא הביטחון שלך בזהות פה. 

השפה מאפשרת להרגיש חלק בלתי נפרד מהתרבות המקומית. לימוד השפה תגרום לך להבין טוב יותר וכתוצאה מכך תוכל לתקשר ולהביע את עצמך הרבה יותר טוב, גם בהולנדית.