בית מהמפ בישראל

בית אשר נבנה באמצעות בלוק המפ הנו בית בעל טמפרטורה מאוזנת הסופג לחות מהאוויר, חסין אש, נוגד חימצון, עובש, קל לבנייה ועמיד לאורך שנים. החומר הגולמי אתו נבנה הרבה בתים בעתיד: המפ. רובנו שמענו את הסיפורים על ההמפ כמשאב זמין: לנייר, לטקסטיל, לחומרי בנייה, לבריאות ולאין ספור מוצרים מתחומיי תעשייה שונים. בטח שמענו איך זה יכול להועיל לחקלאות המתקשה, זהו צמח נפלא חזק, עמיד ואינו דורש טיפול רב, אך כולנו גם יודעים שהוא מחוץ לחוק כאחיו הקנאביס. חומר לבנייה מהמפ? האם מותר לייבוא לארץ ואיך בונים אתו, כל אלו שאלות ותובנות בדרך של זוג מקסים ממישור החוף בצפון. האנרגיה החדשה ברצון להנגיש מודעות אקולוגית לחיים האמיתיים זה בדיוק מה שקרה לזוג ממישור החוף בצפון. לאחר שרכשו במיטב כספם פיסת אדמת גן עדן הצופה מההר אל הים, החליטו הזוג שאמונתם תוביל אותם לחיפוש שיטת בנייה אקולוגית: כזו שתמזג אצלם את האהבה לטבע ולטעמם האישי.

הזוג החליט לעבור במבנה נייד אל השטח, ובכך להיות חלק מבניית בית חלומותיהם, ועל הדרך לחסוך עלויות לשכירות נוספת עד תום הבנייה. במקרה שלהם היה מדובר ב'יורטה'- אוהל מונגולי מסורתי העשוי מבדים ומותאם לשטח הררי וקר. (לאלו שלא ראו מעולם אחד כזה בנוי, כדאי לכם לדעת שהאוהל הזה נראה הוא בעצמו כמו בית חלומות, די מרווח, תקרה גבוהה, חלונות מובנים וקמין, מטבח, חדרים נפרדים, הכל מאד נעים). בתהליך הראשוני של המעבר לשטח ובעת בנית אוהל ה'יורטה', נחשפו הזוג לחומר ההמפ לראשונה. הקירוי השכיח בארץ לאפשרות קירוי היורטה הייתה אלטרנטיבה לא נעימה לזוג: קירוי פלסטיק, ומצע אלומיניום, ובחיפוש אחר חומרים אחרים, טבעיים יותר לקירוי האוהל, נחשפו לראשונה לחומר הסיבי המפ: בדמוי חומר מבודד המזכיר 'צמר סלעים' (שזירת סיבים ליריעה המתפקדת כחומר מבודד).

חומרים מבודדים מהמפ

התנסותם הראשונה הייתה ברכישת מוצר שנקרא 'המפ-אינסוליישן' - שטיח סיבי מהמפ המתפקד כחומר מבודד. פלא ההמפ החל לעלות יותר ויותר בחיפוש של הזוג לחומר מבוסס, עמיד, אקולוגי, החיפוש זלג מהר מאד לתחום הבנייה. שם נחשפו למיטב היתרונות האקולוגים שיש לבניה בשימוש בחומרים מצמח ההמפ, המיוצרים ממנו מגוון רחב של מוצרים לתחום. בניית הבית החלה על פי התכנית המקורית שלהם: בנייה בשיטה המסורתית – החוצבת אבנים מתוך השטח ויוצרת אבנים לבנייה.

לא הרבה זמן עבר והתהליך הסיזיפי לא הרגיש להם אקולוגי יותר: כספים רבים וזמן בוזבזו לכוח עבודה. מוצר ההמפ, שלו מגוון תפקודים ומוצרים לבנייה, המשיך להדהד בראשם והפנייה לבנייה בו נהפכה לבלתי ניתנת לפשרה. המפ, צמח הפלא הירוק, הוא הרבה יותר מסתם בן דוד רחוק וחסר THC של הקנאביס. בוטאנית, זהו אחד הצמחים הכי מתקדמים בממלכת הצומח ואחד ממנצלי השמש הכי יעילים (כמו במבוק או אצות מסוימות) הגדל לגובה של ארבעה עד שישה מטרים, בעונת גידול קצרה. ניתן לגדל אותו כמעט בכל סוג אדמה וברוב אזורי האקלים, ממורדות ההימלאיה (המקור שלו ) וג'מייקה הקאריבית ועד לערבות ים-תיכוניות וסוואנות אפריקאיות. כמו מרבית הגידולים העשירים בחומרים מזינים, גם ההמפ משפר את איכות הקרקע.

צמח הקנבוס מייצר טונות של משאבים שמישים למטר רבוע, וניתן לומר שהוא גדל מהר יותר מהזמן שלנו. בין היתר ניתן להפיק ממנו אנרגיה, פולימר קשיח לבניית מכוניות ואפילו מטוסים, בטון ידידותי לסביבה המייעל את תהליך הבנייה, חומר לטיהור פסולת גרעינית ואפילו בירה קרה לסוף היום. מעבר לכל התועלות התעשייתיות שלו, הוא מלא בסגולות בריאותיות ומזרעיו ניתן להפיק שמנים שתורמים לאריכות ימים. קנבוס עובד כבר לפני כ 10,000 שנים, במקור במקום שהיום נקרא טייוואן. מגדלים עתיקים של צמח הקנביס הכירו בצמח כדו-ביתי זאת אומרת במאפייניו הכפולים. מגדלים גידלו מגוון אחד של צמח הקנאביס, זן גבוה ועמיד מה שאנו מכנים כיום קנבוס תעשייתי.

בלוק המפ בישראל - פלא ההמפ

כשהם גילו את ניצני הפרחים שלצמח הקנאביס ואת ההשפעות הפסיכואקטיביות שלו, החלו להפריד צמחים 'פורחים' ולבודד את שמני המרפא שלהם. הצמחים אלה דמו מאוד למה שאנו מכנים היום צמחי מריחואנה. מבחינה מדעית, אנו יודעים כעת כי צמחי קנבוס תעשייתי נוטים לייצר רמות גבוהות של קנאבינואידים מסוג CBD,תוך הפקת כמויות נמוכות של קנאבינואידים מסוג THC. לעומת זאת, צמח המריחואנה מייצר רמות THC גבוהות ורמות נמוכות של CBD.

במהלך ההיסטוריה, ההמפ שימש את בני האדם רבות ותרם להתפתחות האנושית בעולם כולו. הייבול הרב תכליתי נדד מהחצאיות של המצרים ועד למפרשי הספינות שיצאו לגלות את העולם החדש. ההמפ ליווה אותנו בכל הרגעים הגדולים עד ליציאתו מהחוק בארה"ב ב-1937,ולאחר מכן בעולם כולו.

מאז נדמה שהעולם כולו מתעורר, לאחר שבאירופה כבר בסוף שנות ה-90 החלו בגידולים תעשייתיים בשנית, כעת באמריקה המגמה לשינוי התודעה והחזרת השימוש בו גדלה. לייצר מספיק חומר גלם לבניית בית אחד ידרשו רק 14 שבועות לגידול ההמפ בדונם אחד של קרקע. שאריות הפסולת של הצמח מתעשיות הטקסטיל והנייר נאספים, מיובשים ונקצצים לשבבים ונהפכים לחומר בסיס לבנייה - צמח ההמפ מנוצל עד תום.

המפ - מוצרי בנייה ברי קיימא

אחד השימושים הרבים של צמח ה- 'המפ' (קנבוס תעשייתי) הוא ייצור של חומר בנייה הנקרא בטון המפ. חומר בנייה זה 'ירוק' הרבה יותר מהחומרים הקונבנציונליים המשמשים לבנייה ויכול לשנות באופן דרסטי את הזיהום הסביבתי העולמי. חומר בניין זה יעיל באנרגיה, אינו רעיל ועמיד בפני עובש, חרקים ואש.

תערובת של קנבוס, סיד ומים, יכולה לשמש כחומר גלם לבניית יסודות לבתים, כבטון - ביציקה או בבניית בלוקים. החומר המעורבב פועל כבידוד טבעי לבית, המייצר התנגדות תרמית גבוהה יותר מאשר הבטון. התערובת מתקשה לאורך זמן, וקירות הבית בעצם מתחזקים עם הזמן ולא להיפך.

מה זה בעצם ההמפ הזה ואיך הוא בונה בתים?

ההמפ זהו צמח שגדל לגובה של כארבעה מטרים, בעל עלים שכולנו מכירים את צורתם, ומזרעיו מופקים שמנים. הקנה - בחתך- הקנה עגול, קליפתי עם ליבה. מהקליפה מפיקים את הסיבים לבדים: החומר סיבי ומזכיר כותנה. את הליבה קוצצים לחתיכות קטנות כשבבים כאלה, וזה בעצם החומר שממנו בונים: כמו כדורי קלקר הנקראים 'המפ שיבס'. זה מגיע בבאלות של 200 ליטרים, ובתהליך העבודה משלבים את שבבי ההמפ יחד עם אבקת סיד הידרולי ומים. מהעיסה ניתן ליצוק קירות, באותה צורה שעושים קירות ביציקות בטון.

לוקחים סיד הידראולי ('ליים') המגיע כאבקה יבשה ומערבבים במערבל את ההמפ שיבס עם הסיד. הסיד עוטף ומכסה את הסיבים באבקו ומשמש כ'באיינדר'- החומר המקשר. המים עושים אקטיבציה של הסיד והופכים אותו לסוג של דבק. משתמשים בסיד כדי לעטוף את השבבים ושכמוסיפים מים הם נדבקים אחד לשני, ולאחר הייבוש נוצר חומר כמו לבנה או קיר שהוא מאד מאד אוורירי.

אצלנו עשינו יציקות - עושים תבנית - תפסנות שמים לוחות משני צדי הקיר, יש שלד, מעץ, יש מערבל- שופכים המפ סיד מים, ויוצא חומר שיוצא כמו עיסת אדמה כזו והוא מאד קל, ואז פשוט עם דליים יוצקים לתוך התבנית של הקיר, יוצקים 10 סמ- ואז מהדקים בשיטת 'טמפינג'- עם פטיש עץ כזה, מהדקים קצת את החומר הרטוב כדי שהוא טיפה יידחס, ואז יוצקים עוד ועוד, ואז כשהתבנית מלאה, היא בגובה 60 סמ, לא מחכים. פשוט ממשיכים. לעלות.

מסביב לבית יצקנו, כשממלאים את כולה, מפרקים את התבנית עולה שלב אחד וממשיך ליצוק. התהליך ככ פשוט, א' כיוון שזה חומר קל גם נשים עבדו פה, וגם אתה יכול לעשות את זה לבד. אתה לא מחכה, זה כבר יציב.

המפ

הקיר מתחיל בתהליך שמשכו כ 30 שנה, השיא, בהתחלה הוא מתייבש מהמים, זה לוקח בין חודש לחודשיים לפני ששמים את הטיח. אבל הוא יציב לגמרי, בימים הראשונים עוד אפשר לדחוף אצבע, אבל אחרי שבוע שבועיים הוא כבר מתקשה, ומחכים עד שהוא יתייבש לכל העומק, שזה לוקח חודש חודשיים. תלוי במזג אוויר, חורף קיץ, אם רטוב או יבש, הגשם אינו מפריע לו בשלב הזה. הוא אינרטי למים זאת אומרת סופג מים אבל מתייבש.

הקירות לאחר היציקה והייבוש יקבלו חיפוי חיצוני ופנימי בשכבות עד לגימור המבוקש. החומרים שממלאים את תפקיד המלט החיצוני והציפוי הגימור הפנימי– כשפכטל וצבע, הם עצמם מיוצרים מחומרי אדמה יסודיים- אדמת חרסית בצבעים שונים, לפי הגוון המבוקש, המעורבב עם חול ומים. לצורך ההשוואה, מהם ההבדלים בין בית העשוי בטון ולבנים המלט זו וריאציה מודרנית לסיד, אבל כמו הרבה דברים שנהיו מתועשים הם גם צורכים המון אנרגיה, גם לא ידידותיים לסביבה וגם לא מאריכים ימים. הבטון ככ קשה הוא צריך את הברזל.

הבטון בלי הברזל מתפורר, וגם בטון עם ברזל, בית אחרי 50 שנה הוא כבר, הבטון נופל הוא סדוק זה לא חומר שמאריך ממש ימים. וסיד אנחנו רואים זה חומר שמחזיק אלפי שנים בבניה של התקופות הקדומות לא גילו את הבידוד, היו בתים או מאדמה או מאבן עם קירות מאד עבים, בכדי להחזיק את הגג, זה בתים הפוכים מרמות בידוד. בתים שמהמסה התרמית שלהם היא מאד גדולה, כמו בירושלים, מאד קר בחורף ומאד נעים בקיץ. כי הקיר סופג את כל הקור מהלילה וכשמגיע היום בקיץ, עד שהחום עובר את כל הקיר אז נעים בבית זה משהו אחר מבידוד, בדיוק הפוך הטכנולוגיה הזו היא ככ אקולוגית, כי זה גם חומרים שכמודדים את החותם האקולוגי של הטכנולוגיה הזאת היא למעשה שלילית:

בנייה ירוקה

היות וגידול המפ סופח CO2 מהאוויר ומשחרר חמצן, בגידול של ההמפ אין חומרי הדברה, אחכ יש את האנרגיה לקצור ולחתוך זה מזהם, אחכ את האנרגיה לייצר את הסיד, לשרוף אותו זה מזהם- פולט סי או 2,תהליכים שפולטים. ואז אחרי זה הוא בנוי הוא סופח את ה- CO2 כדי לעבור את הריאקציה הכימית שהופכת אותו בחזרה לאבן.

הוא הולך ומתקשה אבל עוד 30 שנה זה נהיה כמו אבן כורכר- אוורירית אבל אבן. ב-30 שנה הוא כל הזמן יספח ויספח סי או 2,לכן הוא ככ אקולוגי. עוד שתי תכונות של הטכנולוגיה- חסין אש בגלל הסיד- למרות שהמפ הוא חומר אורגני, בעצם הדבר הזה הוא חסין אש ועומד בכל מני תקנים של אש.

זאת אומרת לוקחים חומר אורגני שיכול להישרף בקלות ובגלל שהוא עטוף בסיד אז זה הופך אותו לחסין אש. קיר מלא אוויר מחומר אורגני אבל הוא חסין אש ודבר שני הסיד הוא חומר מאד חריף ולכן הקיר הוא אנטיבקטריאלי. אין עובש, לא מתפתח שום בקטריות ופטריות ועובש בגלל הסיד. סיטואציה של קיר שעובד טוב עם לחות עם רטיבות שאינו גורם לעובש, הוא עמיד באש זה מבודד נורא טוב, נורא קל לבנות, החותם האקולוגי מאוזן, ההמפ הוא באמת משהו מדהים שאתה לא יכול לתקוף אותו משום מקום הבית קולט פחמן ופולט חמצן ממש כמו צמח חי.

התכונה העיקרית של הקיר היא שהוא קיר נושם- הוא ממשיך כל חייו לספוח לחות מהאוויר וכשיבש לפלוט. אנו יודעים שבפיזיולוגיה שלנו לחות הרבה יותר מפריעה לנו מחום. בקיץ כשלא נעים לנו זה לרוב בגלל הלחות. כשאנחנו נמצאים במקום יבש הרבה יותר נעים לנו, בצל. הקיר העשוי 'המפ קריט' הוא נושם ובעצם סופג את הלחות מהאוויר, ונעים בפנים. פיזית מרגיש יותר טוב באם הבית היה מקיר בלוקים וטיח. חלק מתכונות הטכנולוגיה הזו- מצד אחד מבודד מצוין, מצד שני קיר נושם טמפ קבועה? מהו ההסבר לכך?

בידוד

בבניה פרמטרים - בידוד באופן כללי מה שיוצר אותו זה אוויר- אוויר הוא מאד מבודד, ואם לוכדים אוויר בתוך תווך, זה יוצר בידוד נורא גדול, אחד התפקידים של קירות בבית זה לבודד, הבידוד יוצר מצב שההפרש בין החוץ לפנים הוא יותר גדול- זא נניח בחוץ בלילה מאד קר ביום מאד חם, ומה שאתה מנסה לעשות עי הבידוד זה חוסם את שינויי הטמפ האלה, ומנסה לשמור בפנים על טמפ פחות או יותר אחידה, כמובן, בשביל זה יש מזגנים ותנורים כי אתה אף פעם לא יכול לעשות את זה במאה אחוז, אבל בבתים שרמת הבידוד בהם היא מאד גבוהה, הטמפ נעימה עם הרבה פחות חימום ומיזוג.

בבית עם בידוד טוב אתה חוסך אנרגיה ההמפ זה סוג של קש כמו קנה, הרבה אוויר ומעט חומר- וכשעושים את התערובת שיש בה עם הרבה המפ ומעט סיד, בעצם מדביק את ההמפ אתה מקבל חומר עם המון אוויר ולכן זה מבודד ככ. למה שמים קלקר- הרבה אוויר וקצת חומר, איטונג אותו דבר.

פה יש סיטואציה שיש חומר לבנייה שאתה יכול להכין ממנו לבנים או קירות, שהוא הרבה אוויר וקצת חומר -המשקל הסגולי של קירות המפ- זה 300 קילו לקוב, מים זה 1 טון לקוב, אבן ובטון 4.1 טון לקוב, חול מגיע אפילו עד 2 טון לקוב, זאת אומרת זה בעצם מאד מאד קל. קל בגלל האוויר. זה יצוף על המים.

חומר טבעי שמבודד ממש טוב. ויש כל מני מדדים- תקנים של בידוד בבתים מודדים בידוד של קיר ויש נתונים מדויקים מהו התקן לבידוד לבית מאיטונג, או מבית מעץ וכו. האם תחילה נתקלתם בבעיות במשלוח המוצר הגולמי העשוי המפ? לא נתקלתי בשום בעיה להביא את ההמפ לישראל. שום בעיה המפ אינסוליישן' מגרמניה, 'המפ שיבס' מצרפת המוצר הגולמי יובא מצרפת בשקים של שבבים מיובשים של ליבת צמח ההמפ.

פיקוח על הבניה

אחרי יומיים באינטרנט, אני חושב שידעתי הכל על בנייה בהמפ. בארץ חיפשתי אנשים שבונים בנייה אקולוגית- ומצאתי שתי חברות- 'ארקו' המתמחה בשימור, בסיד ואבן, וטייחים בשיטה המסורתית כמו לפני 100 שנה, וחברה נוספת 'בוץ' שהקימו חברה המתמחה בבנייה באדמה ובוץ, בטייחים מאדמה וכל מיני טכנולוגיות של בנייה באדמה, שזה מאד נפוץ בעולם במקום קש ואדמה- המפ וסיד- פגשתי אותם והם התלהבו מהרעיון- זה היה ממש חדש גם להם והם קיבלו החלטה להיכנס לתחום, ולקחו לא מעט סיכון, כי גם הם לא ידעו איך עובדים עם ההמפ.

היה לנו מדריך כתוב ודיברנו עם כל מני חברות ומומחים מאירופה, ובאמת כשהתחלנו לבנות היו לנו בעיות. קיבלנו מתכונים שמתאימים לאירופה, ופה הרבה יותר חם. ואז מה שהיה צריך להוסיף לתערובת, הסיד הידרולי התייבש מאד מהר לעומת סיד בור, בהתחלה השתמשנו רק בסיד הידרואלי ולא הצלחנו להגיע לשלב היציקה והתערובת כבר התחילה להתייבש.

צריך לפחות שעה עד שיתחיל להתייבש כדי שיהיה זמן ליצוק אותו, פה בארץ ככ חם, שהחומר התייבש  לנו מהר מדי וזה לא וזה לא טוב הקירות יתפוררו. יש מלחמה על המים בין ההמפ לסיד וצריך למצוא את האיזון. הוספנו סיד בור, ולא לקחנו בחשבון כמות המים, היו לנו קשיים. דיברנו עם בנאים בצרפת, והיה אישזשהוא שלב שהבאנו מומחה מצרפת שיעזור לנו. הרבה מאד ידע נצבר כאן. ובסוף הם יודעים לעבוד. חברת בוץ עשו את היציקות ואת הטייחים: טיח חוץ וטיח פנים.