אמסטרדם הפכה לבית הראשון שלי. הרוגע, השלווה והאנשים הזרים ברחוב שמחייכים אלי ללא כל סיבה ומברכים אותי לשלום די עשה את שלו.
בפורים 2023 נסעתי, שוב, לעיר שהפכה אותי למי שאני כיום – בין המסלול הקבוע במסעדות ארוחות הבוקר האהובות עלי לקופישופס מפוצצי העשן לעבודה במשרד פגשתי אדם מעניין.
יום שישי הגיע ודב, שבכלל לא היה בבית, אמר לי רמי, הזמנתי לך אורחים, עשרה, לארוחת שישי. מי שמכיר אותי יודע, להכין ארוחת שישי לעשרה אנשים? קל. מיד התקשרתי לשף אליקים ובישלנו ארוחת ערב שלא היתה מביישת מאמא מרוקאית רגועה. חצי שעה לפני תחילת החגיגה התקשר שוב הדב, אה רמי, יש לך עוד אורחת, תיירת שמגיעה מתל אביב. ברוכה הבאה אמרתי, אנו מאד אוהבים בית מלא.
היא הגיעה. בדיוק אחרי שביקרה בפריימרק אמסטרדם היות ובגדים היא לא ארזה אלא הגיעה רק עם מזוודה. ריקה. שלום לכולם, היי, שמי סיון סגל ואני עוסקת ברפלקסולוגיה, אמרה. והמשיכה, עם השנים לקוחותיי העניקו לי את השם קוראת בכפות הרגליים. שו קוראת בכפות הרגליים, מלשון קריאה? שאלתי. כן ענתה. אני קוראת את העבר (רגל שמאל) ואת ההווה (ימין) של כל אדם. זה היה עוד לפני שהבנתי שכפות הרגליים שלנו "רושמות" את כל החוויות שעוברות על כל אחת ואחד מאתנו.
קבלו טעימה ממסיבת הפורים באמסטרדם בה חגגנו בערב למחרת
אנרגיית חיות
זה היה במטבח, בין הבישולים וריחות העישונים, בין ה מתי אוכלים כבר של אליקים לצהלות של שיה שמעת לעת קופצת עלי ספק מבקשת ובהחלט קובעת "רמי, בוא נשים מוסיקה ונרקוד". עוד מעט אהובה שלי, סיון ואני נסיים את השיחה, נפנה לנו את הסלון ונרקוד עד דלאנדע. או עשר דקות. מה שבא קודם.
רגעים קסומים אלה היו, אי אפשר להסביר זאת, האנרגיות בבית של הדב כל כך גבוהות והאנשים עושים את השאר.
היא ממשיכה; יורשה לי לומר שאתה קצת עקשן. כאילו הכל אצלך מאד מחובר. מה שאתה עושה, כל העבודה שלך חייבת להיות משהו שיפעיל את הראש שלך, אתה לא יכול להיות על אוטומט. זה חייב להיות משהו שיניע אותך ויפעיל אותך. ונורא חשוב לך שמה שאתה עושה יהיה גם חלק מהמשפחה שלך, מהמשפחתיות שלך.
אינטימיות
קודם כל אתה בנאדם מאד מיני, האנרגיה המינית שלך היא מאד חזקה וזה חשוב כי זו אנרגיית חיים, זו אנרגיית שמחה. אנרגיה מינית היא חשובה. הצורה של האצבע זה בעצם מראה שממש מהשורש שלך, מהבסיס שלך יש לך את האנרגיה הזאת של חיות. ואני יודעת שאתה בטח חושב כרגע על רגעים שהיית בדאון ועל מה היא מדברת.
רמי: הדבר היחיד שאני חושב עליו הוא על זה שאת צודקת במאה אחוז. אני פשוט לא מצליח להבין איך את מבינה את כל זה מכף הרגל, אף פעם לא ידעתי שזה אפשרי. זה הדבר היחידי שאני חושב עליו.
סיון: אני אגיד לך מה, קודם כל אני רואה, כשאני מסתכלת אני רוגע אדם במנח עובר, אני ממש רואה את זה. אני רואה את העמוד שדרה שלו, פה זה זה. זאת הרגל של העבר אבל היא מחולקת ל 25 שנה.
הכאן ועכשיו לעומת העתיד
זאת אומרת שאם אתה עכשיו בן 47 אתה בתקופה של האוויר. אתה בתקופה של המון מחשבות, מחשבות על העתיד. זה קצת נראה לי קונפליקט אצלך כי אתה הרבה יותר בכאן ועכשיו. הרגל שלך מאד רטובה, היא מאד מים. אתה מאד מאד רגיש, בנאדם מאד מאד רגיש.
המון מים המקררים את כל הרגל. וזה כאילו נראה לי קצת מוזר לך פתאום שאתה צריך להתעסק בעתיד ולא בכאן ועכשיו. אז זה מרגיש שיש שם איזשהו קונפליקט, יש המון רגשות מול המחשבות האלה. ברגע של מחשבה הם מאד בעיתיים באותו מקום ומאד מתבלבלים.
אני אסביר לך זאת כבדיחה, כמו שאני אוהבת. כשמגיעים אלי מטופלים עם בעיות במערכת העיכול ויש לא מעט כאלה, תמיד אני מסבירה להם למה זאת המערכת הכי חשובה בגוף. יש סיפור שהאיברים התחילו להתווכח ביניהם מי יותר חשוב, המח אמר אני הכי חשוב, הלב אמר אני הכי, הכבד אני וכו', כל אחד מהאיברים אמר את שלו. ואז הגיע תורה של מערכת העיכול והחרא, Pardon my French, אמר; עוד מלה אחת אני סוגר פה את הברז וכולכם מוצפים בחרא.
המטופלים שלי נקרעים מצחוק מהדימוי הזה. תמיד אני אומרת להם, זה העניין. כשהמח יפסיק לעבוד הלב ימשיך. במוות קליני זה מה שקורה. אנחנו צריכים להבין שכל הדבר הזה, כל הבעיות שלנו מתנקזות למקום ששניהם מתבלבלים בתפקידים שלהם.
אני אומר את זה רגע בשפה הרפלקסולוגית שלי ואתרגם את זה. אצלך יש המון מים בתוך האש אבל האש היא אדומה, זאת אומרת היא מקיימת את הצבע שלה, היא גם מאד מבקשת לפרוץ. אתה גם בנאדם מאד יצירתי, אתה מצייר?
אני עוסק באינטרנט בקידום ובניית אתרים על גבי תשתית וורדפרס. אני כותב תוכן. ציור עוד לא ניסיתי. חשבתי לנגן אבל זה נראה לי מסובך מדי.
אדמה, מים, אש אוויר
לא עניין של מסובך, היא אומרת. פשוט נגינה היא פחות ארצית והיא יותר רוח. ולך יש ממש את הצורך, גם אתה בנאדם ש, אני קצת רוצה להודות באמת, אתה אוהב לקחת את האחריות. אתה קצת אוהב לסחוב את העולם על הגב שלך.
רמי: אני חד הורי לארבעה בנים כבר 23 שנה.
סיון: מדהים. זה למה החלק הזה הוא כלפי חוץ, זה הכתף. אז כאילו הכתף שלך יותר גדולה ממה שהיא צריכה להיות. ואז הלב. עכשיו, בגלל שהמבנה הוא מבנה של אש, הוא מבנה מאד יפה של אש זה לא שהעצם נשברה, זו לא עצם שיוצאת החוצה, זה תקין. זה המבנה, זה טיפה יצא,
רמי: נכון שזה יצא? זהו, הרגשתי, שברתי את הרגל לפני כמה חודשים.
סיון: זאת ההגנה שלך על הלב. זה כאילו אתה מבקש איזשהי אדמה, משהו שיכסה טיפה את האש, שיתחם אותה. אז מצד אחד הכתף שלך נורא גדולה והנתינה שלך גם נורא גדולה, אתה גם סוחב הרבה עליך ויש לזה גם מחיר. המחיר הוא שצריך לשמור גם על עצמך ובגלל זה העצם יצאה.
רמי: לא בגלל שהיא נשברה לפני חודשיים?
סיון: בוא ניגע ונסתכל. אני חושבת שכן יש פה את הפוטנציאל, היא כן אמורה להיות ככה. אני חושבת שזה זה אבל זה נכון שזה פחות. ואז גם אנחנו תמיד נשאל את השאלה של למה דווקא הרגל נשברה, למה דווקא החלק של האדמה, ה Zone 5, ה Zone שמדבר על ה Certainty, על הבטחון, על הבסיס של מאסלו, למה דווקא החלק הזה היה החלק השביר והפגיע, באותה מידה יכולת רק לנקוע, זה יכל להיות גידים, שזה רק אש. באותה מידה זה יכל להיות מצב שלא קורה כלום, אח, עיקמתי, כוס אומו, זהו.
אבל זה נשבר. האדמה נשברה.
מה קרה באותו זמן שערער את הבטחון שלך?
רמי: מה קרה? עניתי לטלפון תוך כדי הליכה.
סיון: אתה עונה לי ל,
רמי: כן, כן, את מדברת עמוק יותר.
עברת רעידת אדמה
סיון: אבל קח את הרגע הזה, ענית לטלפון, היית לחוץ כשענית לטלפון?
רמי: כן, כן, הייתי בתקופה זוועה.
סיון: אתה אחרי תקופה,
רמי: הייתי בתקופה מאד קשה, ממש קשה.
סיון: תקופה שערערה את הבטחון שלך, את האדמה שלך, ואז האדמה שלך היתה הכי חלשה. ובגלל זה היא נסדקה וזה גם עצם ועצם זה אדמה. אבל ברמה הרוחנית זה מה שאני הייתי אומרת כי רגל זה אדמה, זה אדמה באדמה, עצם זו אדמה, אז זה אדמה באדמה. זאת אומרת יש פה רבדים של משהו שממש.
"היתה לך רעידת אדמה"
רמי: כן, ממש.
סיון: עברת רעידת אדמה. נכון שאתה עדיין לא מבין איך רואים את זה מהרגל?
רמי: זה פשוט מדהים, אני פשוט בשוק סיון.
סיון: בא לי להגיד לך שאני נוגעת בזה, ביובש שיש על הכתף שזה גם, שוב, להוסיף אדמה למקום הזה כדי להעצים אותה, כדי להגדיל. מצד אחד זה חוסם לך את הנתינה, מצד שני זה כאילו מייצב לך את הנתינה, זה גם יוצר את הגבולות שצריך שזה משהו טוב.
כשסיימתי את הקורס שעשיתי בצבא המשקית שלנו חילקה לנו את שיר האומץ, אתה מכיר? של ר. קיפלינג. אם תחשוב שתיפול – כבר נפלת. יש שם שורה בסוף שאומרת "מלחמות החיים לא תמיד מבקשות את האיש החזק וכתפיו הנוקשות". ואני חושבת שזה משהו שמאד מאד מתפספס באחריות הזאת שאנחנו לוקחים. כשאנחנו חושבים שזה מה שדורשים מאתנו אבל אולי לא.
אולי יש מקום לקצת יותר רכות, קצת יותר חמלה וזה מה שהמים באו להזכיר. בגלל המים שמציפים את כל העשייה, את כל המקום הזה. ואז יוצא שאש נלחמת במים וזה מצב מאד בעייתי. ואז שני דברים יכולים לקרות, המים מתחממים ואז אנחנו נסבול מצרבות,
רמי: או-הו. יש לי משטח של כדורי רני בבית.
זה לא מה שאתה אוכל, זה מה שאוכל אותך
סיון: אנחנו נעזור לך, אם תרצה לרדת, גם מזה. כי בצרבת אנחנו לא שואלים מה אתה אוכל, אנחנו שואלים מה אוכל אותך וזה משהו שאני, בלימודי נטורופתיה, אימצתי את המשפט הזה לחיים. זה תקף לכל המחלות. וכן, ואז כשיהיה לי עודף מים באש אז כן, אני אראה גם בעיות עיכול. אני אראה איזשהו מקום שהוא מאד מתקשה גם לעכל כי מערכת העיכול עוברת פה.
כמו שאמרתי לך אני רואה איברים, זאת אומרת הריאות זה פה, מערכת העיכול מתחילה מהפה, העיניים מתחילות ממערכת העיכול, השיניים יושבות פה.
איתי: אתה שאצלי הריאות, בגלל האסתמה, אתה מרגיש את האסתמה ברגל.
סיון: יכול להיות שיש לך עץ מעשנים. לאסמתים אטרכיה, ממש רואים צורה של העץ של הריאות בכף הרגל. יו, תוריד נסתכל רגע.
איתי: אני יודע שיש לי רגל מעניינת. אני כבר יודע.
סיון: אתה נמצא בתקופה ורגשות מציפים את האוויר ובדרך כלל כשזה מים זה פחד. תחשוב על זה, מה התגובה הראשונה שאנחנו עושים כשאנחנו מפחדים – פיפי. מה קורה בביעותי לילה, אנחנו משתינים במיטה. ויש עוד ביטוי בעברית שמתייחס לפחד – פיק ברכיים. וזה נקרא ציר ברכיים כליות שזה בעצם אומר שאם לאנשים יש בעיות בברכיים אני תמיד אבקש מהם לבדוק את הכליות. זה עובד באותו הקשר.
אם מישהו חווה פחד אנחנו נראה בבעיות בברכיים, אנחנו נראה התעוררות בלילה, אנחנו נראה שקמים לפיפי כי המח לא נח. בלילה הוא מעבד את כל היום שלנו ומתחיל לסגור הקשרים, שם אנחנו בונים דפוסים. שם זה מתחיל לקרות.
בלילה, כל מה שקרה לך במהלך היום, נניח סתם עברתי עכשיו בדרך שליח של וולט השפריץ עלי מים משלולית בלילה הקצוות נסגרים. אני מעתה ואילך לא אלך במדרכה הזאת במקום הזה, אני לא אלך בצורה הזאת ומכל שליח של וולט אני אתרחק למה? כי זה ההקשר שעשיתי בלילה. כך עובד התת מודע שלנו ואלה הם הדפוסים.
סיון ואני הפכנו קרובים וכמו שאני אומר לה "אנו מעבירים את המח שלך לדיגיטל". וברוך השם יש הרבה מאד מה להעביר.
למידע נוסף עברו לאתר של הקוראת בכפות הרגליים. שריינו לעצמכם טיפול ואני מבטיח לכם משהו יוצא דופן. עם מידע שלא מבייש את בריטניקה, גישה מלאת אהבה היא יודעת לשים את האצבע בדיוק על מה שכואב ומעכב אתכם בחיים.
מומלץ, מומלץ, מומלץ