ייצור חשיש מאבקנים: כשבוחנים את ההיסטוריה העתיקה בה מפורסם צמח הקנאביס, ניתן להבחין בשיטות עתיקות למיצויו, שיטות לשימורו בתנאים קשים, שיטות ותהליכים הנחשבים כמסורת במקומות רבים בעולם. מסורת של שיטות הכנה שעוברות מדור לדור, מאם לבת. במקומות רבים בעולם משפחות שלמות וכפרים שלמים תלויים בהכנת קנאביס למחייתם.
האם כל זאת בעקבות הסוטול? שנים של היסטוריה ומסורת בגלל הסוטול? ניתן לומר כן, בדומה לאלכוהול. מוצר נעים מרים ומאלחש. יש וניתן לומר גם על תכונותיו המרפאות, המקלות, הרוחניות , המשמשות כמוצר עזר. בכל מקרה אפשר להתרשם מהיסטוריה רחבה של שימוש בצמח- ואופני הכנה שונים לאורך ההיסטוריה ועד היום
חשיש זה שם כולל לשיטת טיפול לצמח הקנאביס לייצור חומר בצורה גולמית מרוכזת, יבשה ומוכנה לשימוש. דחיסת צמח הקנאביס לכדי חומר גולמי קשיח העמיד בתנאי זמן ומקום הרבה יותר מפרח הקנאביס היבש. קנאביס במקומות שונים בעולם גדל בצורה שונה. זניו נפרשים על כל הגלובוס ותנאי אקלים ואבולוציה של הטבע גרמו לשינויים בו בכל איזור. צמח הקנאביס ידוע כצמח סתגלן. מאיזורי אפריקה היבשה ועד לאיזורי ההימלייה הקפואה זניי קנאביס גדלים ומשגשגים.
שיטות מסורתיות
לאורך ההיסטוריה, בכל איזור למאפייניו קמו שיטות הכנה של מוצר גולמי מרוכז מצמח הקנאביס הניתן לשימור.
חשיש חום - מדינות שמפורסמות זה שנים בתרבות סביב צמח הקנאביס ועשיית חשיש חום הינם מדינות מצרים תורכיה, מרוקו פורטוגל וספרד. שיטות הכנה אלו מתועדות בהיסטוריה כבר מ 1123 בעולם המוסלמי. שיטת מיצוי זו עמידה בתנאי אקלים קשים כחום כבד והמוצר הסופי עמיד לאורך זמן ממושך בהרבה מהצמח היבש לפני תהליך דחיסתו.
בשיטה המסורתית התהליך כלל קצירת הקנאביס, ייבושו בחדרי אסם ענקיים, ואז הנחתו במקום קריר ויבש. לפי הנוהג, מספר אנשים מכים בענפים במשך שעות על גבי שקי בד ענקיים, עד שכל האבקה והפריחה נופלים והענפים נותרים. כל זה נארז בתוך השקים ונדחס באבני ריחיים. נארז ונחתם לרוב עם שם המפעל.
חשיש שחור - תהליך ייצור החשיש השחור (ג'אראס) הינו תהליך שונה לחלוטין.
צמחי הקנאביס הגדלים בהודו בהרי ההימאליה למשל, הם צמחי ענק בעלי פריחה של פוטנציה נמוכה למדי בכל פרח. לכדי יצירת כמות גדולה של ג'אראס נזדקק כמות רבה יותר של פרחים והתהליך הוא הוצאת השמן מהצמח בזמן היותו רטוב (טרי).
שמן זה נאסף ידנית בשיטה המסורתית, על ידי מחיצת הצמח ושיפשופו על כפות הידיים עד לכדי יצירת שכבה של שמן שחור על גבי פנים היד. אז מקלפים את השמן שנדבק שהופך לגוש ויש לייבשו לפני השימוש. תיעוד שלו מופיע בספרות ההודית כבר ב 1400 לפני הספירה. כיום שיטות ביתיות רבות של עשיית חשיש קמו והדרכות נמצאות בשפע אונליין.
שיטות מיצוי ביתיות
שיטת מיצוי חשיש בקרח; שיטה זו לרוב תשמש לייצור חשיש מהעודפים של קציר פרחי הקנאביס - כל העלים והענפים. (אך ניתן גם עם צמחים שלמים).
בשיטה זו בתוך דלי גדול עם מים והרבה קרח נכניס שקי רשת מלאים בקנאביס לבחירתך, ויישבו שם בתנועה (אם בבחישה ידנית או מוצר כגון מכונת כביסה קטנה ידנית). לאחר כמה שעות מים אלו יועברו דרך שקים עם מסננות בגדלים שונים היושבות אחת בתוך השנייה בסדר עולה.
(מסננת הכי רחבה תהיה למעלה לתפוס את כל הלכלוך והצפופה ביותר תהיה הכי למטה ותתפוס את האבקנים הקטנים ביותר) בסיום הוצאת כל המים בכל מסננת יהיה חומר רטוב כבוץ בדרגות שונות של חוזק לפי המסננת. הצפופה ביותר תכיל את החשיש הטהור ביותר. העליונה בעלת צפיפות רחבה תכיל חשיש ממוצא בינוני בחוזקו. יש לייבש את התוצר לחלוטין לפני השימוש.
שיטת מיצוי דחיסה בחום - בשיטה זו דחיסת הצמח היבש בתוספת חום משמעותי תייצר נוזל צהוב חום ירקרק אותו ניתן לעשן. התוצאה היא למעשה ריכוז גבוה וטהור של כל הרכיבים הקיימים בצמח. (אבקנים, טרפנים וטריכומות) . למשל עם מחליק שיער של נשים ניתן לבצע פעולה ביתית של מיצוי זה. בשוק קיימים מוצרי חשמל ביתיים במיוחד לפעולה זו.
דחיסת אבקנים - בשיטה זו יופרדו על ידי קוססת-שלבים כל רכיבי הצמח, ובחלקה התחתון יאספו להם האבקנים כפירורי זהב. אלו יוכנסו למכשיר ידני שמאפשר דחיסה מרובה. התוצאה מוכנה לשימוש.
המאמר נכתב ממחה הקודח של אהובתנו Mary Jenny.